7 טריקים שיווקיים שגורמים לנו לשלם יותר

7 טריקים שיווקיים שגורמים לנו לשלם יותר

חברות משקיעות המון זמן וכסף כדי לגרום לנו להוציא יותר כסף. זה התפקיד שלהן. התפקיד שלנו הוא לשמור על הכיס. כדי להימנע מהוצאות מיותרות, חשוב להיות מודעים לטריקים של אנשי השיווק.  לגזור ולשמור.

מחסור מדומה

מחסור גורם לנו לשלם יותר. ולשלם יותר מהר. אולי זה חשש קמאי מרעב שנותר בנו עוד מתקופות פריהיטוריות, אולי סתם פסיכוזה מודרנית. כך או כך, בכל פעם שאתם רואים “מבצע לזמן מוגבל”, “המלאי אוזל” או “נותרו מקומות ספורים”, היו על המשמר. אם המבצע לזמן מוגבל, מבצע אחר יחליף אותו, אם המלאי יאזל, יזמינו מלאי נוסף. השיקול היחיד שצריך להנחות את הקנייה הוא האם אתם באמת צריכים את המוצר.

זהירות הנחות!

לפעמים הנחות הן לא תמיד הנחות. לפעמים מבצעים הם לא תמיד מבצעים. שלטים המעודדים אותנו לקנות 5 יחידות ב-10 שקלים מסתירות את העבודה שכל יחידה עולה 2 ש”ח באופן שוטף.

טקטיקה נוספת הקשורה בהנחות היא מבצעים המשתנים תדיר. המטרה היא לגרום לנו לשוב לחנות שוב ושוב ולבדוק את ההנחות. בדרך אנחנו מורידים את העכבות שלנו וקונים יותר דברים שסביר שאנחנו לא באמת צריכים.

תוויות

“עשוי מ-70 אחוז בשר רזה” זה בערך אותו דבר כמו “שלושים אחוז שומן”. שני התוויות האלו יביאו להתנהגות מאוד שונה. החברות לא רוצות לספק מידע על גבי האריזות, הן רוצות למכור סיפור על המוצר שלהן, סיפור שאינו בהכרח נכון.

תווית כמו “מחיר פצצה” לא באמת אומרת משהו אם אין לידה השוואה למוצרים דומים, או למחיר הקודם. כך גם “אינטרנט במהירות מדהימה”.

כלל האצבע כאן הוא להתעלם מהתוויות ולבדוק את המידע התזונתי, או המפרט הטכני. אם חשובים לכם אחוזי שומן, תבדקו כמה זה בגרמים. אם אתם רוצים אינטרנט מהי, תבדקו את הג’יגה בייטים. ברגע שאפשר להשוות אפשר לדעת אם המחיר אכן פצצה.

מיקום וניגוד

אלברט איינשטיין הבין שהכל יחסי, אז מי אנחנו שנווכח. גם חנויות לא מתווכחות איתו ויודעות לשים זה לצד זה מוצרים יקרים וזולים כדי להנחות את הבחירה של הלקוחות.

פעם נכנסתי לחנות טיולים וביקשתי המלצה לנעליים. “זה הדגם הכי טוב שלנו,” הסביר המוכר. “הנעליים אף פעם לא יתפרקו והן יחזיקו מעמד בשלג ובמדבר באותה מידה. הם עולים 1500 ש”ח”. אך כך הוא הסביר על הדגם הפשוט שעולה 300 ש”ח, “הדגם זהה טוב  לטיול צופים, אבל לא הרבה יותר מזה, אמר” . הוא סגר עם דגם למטיילים מנוסים, אבל לא כאלו שהולכים לאמזונס ולאוורסט, שעלה 800. כמובן, זה הדגם שבחרתי. הוא ידע שאין סיכוי שאקנה את הדגם הראשון, אבל הוא רצה לגרום ל-800 ש”ח להישמע כמו מחיר סביר.

ערך נתפס

יש מספר סימונים שחברות משתמשות כדי לסמן איכות ולדרוש מהצרכנים מחיר פרימיום. אם הערך שאנחנו מייחסים למוצר גבוה, נסכים לשלם יותר. כמובן, הערך שאנחנו מייחסים למוצר והערך האמיתי שלו הם לא אותו דבר.

תחשבו על מים מינראליים, גראן פרינייה ארזו את אותם מים בבקבוק זכוכית במקום בבקבוק פלסטיק וגובים מכם מחיר גבוה בהרבה מהמתחרים. הפער גבוה מהמחיר השולי של בקבוק הזכוכית.

עוד סמן נוסף לאיכות הוא שמות בלועזית. הרבה חברות ישראליות ישתמשו בשמות באנגלית כדי לתת תחושה של חו”ל. אבל זה נכון גם לאמריקה, שם חברות יתנו למוצרים שלהם שמות בצרפתית או שפה אירופית אחרת – כי אירופה זה קלאסה.

תכנון החנות כמקדם מכירות

הרבה זמן וכסף הולכים לעיצוב של חנויות. אבל העיקרון פשוט: אתם צריכים לעבור הרבה דרך כדי להגיע לאן שאתם צריכים. שמתם לב שמקרר החלב תמיד נמצא בסוף החנות? עשו את זה בכוונה כדי שתמצאו בדרך עוד כמה מוצרים שאתם רוצים. אם הייתם יכולים לקפוץ לחנות לשנייה רק כדי לקנות חלב, הייתם קונים הרבה פחות.

בנוסף, חנויות רוצות לעודד אתכם להשתמש בעגלות הגדולות. בשביל לעשות את זה, ישמיו את הפריטים הגדולים כמו מרככי כביסה או חבילות ניר טואלט בהתחלה. מי שלקח עגלה גדולה, כבר ימלא אותה.

באנדלים

חברות גדולות אוהבות למכור לנו סטים, תמורת הנחה על כל פריט. רציתם  רכב חדש? נוסיף לכם סטריאו בהנחה? רציתם לקנות מצלמה? הנה סט עדשות ומוצרים נלווים בהנחה. לכאורה חסכנו כסף, אבל בשורה התחתונה שילמנו יותר ממה שהתכוונו. האם סט העדשות שקיבלנו הוא מה שאנחנו צריכים? סביר שלא. האם היינו קונים את אותו סטריאו אם הוא לא היה כלול? סביר שלא.

הדרך הקלה ביותר להתגבר על הטריקים האלו היא לעצור רגע ולשאול : האם אני באמת צריך את המוצר הנלווה או הכמות הנוספת שמציעים לי? אם התשובה היא “לא” אין סיבה לקחת את המבצע. אם התשובה חיובית, הרווחתם.